הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תרגומון-choose language
על עצמי
- עדו לוי
- נולדתי ב-7.5.1997 .אחד התחביבים שלי הם כדורגל ומגיל 6 ועד היום אני משחק.עוד תחביבים שאני עושה בזמני הפנוי זה טניס דיג כדורעף וחברים.
תודות ומקורות
על משפחתי
על משפחתי
אמא שלי הניה נולדה ב-1964 בתל-אביב ועובדת כמנהלת ספרייה בלסלי קולג'.
אבא שלי שלום (שולי)נולד בשנת 1961 במושב ישרש ליד רחובות. כשהיה בצבא שירט בתותחנים 25 שנה.
כיום הוא עובד באלביט.
אח שלי מתן בן 18 נולד ב1991.כיום הוא משרט בצבא בשיריון.עד לפני שהוא התגייס הוא ניגן בתופים עם חברים שהיו איתו בלהקה.
אח שלי יונתן בן 21 נולד ב1989 .הוא משרט בצבא בשריון כמפקד טנק.אחד הדברים שהוא נורא אובה זה לדוג.
אמא שלי הניה נולדה ב-1964 בתל-אביב ועובדת כמנהלת ספרייה בלסלי קולג'.
אבא שלי שלום (שולי)נולד בשנת 1961 במושב ישרש ליד רחובות. כשהיה בצבא שירט בתותחנים 25 שנה.
כיום הוא עובד באלביט.
אח שלי מתן בן 18 נולד ב1991.כיום הוא משרט בצבא בשיריון.עד לפני שהוא התגייס הוא ניגן בתופים עם חברים שהיו איתו בלהקה.
אח שלי יונתן בן 21 נולד ב1989 .הוא משרט בצבא בשריון כמפקד טנק.אחד הדברים שהוא נורא אובה זה לדוג.
מרקש
מרקש היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי אטלס. העיר מונה כ-340,000 תושבים (נכון ל-2004) שרובם ממוצא ברברי מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים".
העיר הוקמה בשנת 1069 על על ידי יוסף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין "אפריקה השחורה".
היהודים במרוקו הגיעו מגירוש ספרד. כיום רוב יהודי מרקש עזבו אלה שעדיים מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.רוב היהודים במרקש עסקו במסחר.
העיר הוקמה בשנת 1069 על על ידי יוסף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין "אפריקה השחורה".
היהודים במרוקו הגיעו מגירוש ספרד. כיום רוב יהודי מרקש עזבו אלה שעדיים מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.רוב היהודים במרקש עסקו במסחר.
גלגולו של חפץ - פמוטים
החפץ שבחרתי הוא פמוטים שעוברים מדור לדור אצלנו במשפחה.
את הפמוטים סבי קיבל מאימו והיא קיבלה את הפמוטים מאימה כחלק ממתנות החתונה אותם מעבירה האם לביתה .
הפמוטים עשויים מנחושת , והם עוברים מדור לדור במשפחה מעל 60 שנה.
כל אחד מקבל את החפץ המשפחתי , דואג לשמור עליו ועל אחזקתו .
נהוג לנקות את הכלי בחול ים ולימון , כך הכלי מבריק בכל ימות השנה .
בכל פעם שמתקיים חג/אזכרה /מועד / יום טוב נוהגים להדליק פמוטים אלו מתוך אמונה כי רוחם של גדולי המשפחה שרויה ונמצאת עימנו .
כל דור מבקש את הפמוטים מהדור הקודם וסבתא אחראית להחליט למי יעברו הפמוטים בדור הבא .
בדרך כלל נהוג במשפחה לתת את הפמוטים לבת כסמל לאותה מסורת שהבנות היו מקבלות "נדוניה " – צידה לדרך לקראת החיים החדשים .
הפמוטים יותר מכל בעלי סמליות של בית יהודי ולכן אמא של סבתא רבה החליטה שאין דבר יותר חשוב להעניק לדורות הבאים מאשר פמוטים , מתוך תקווה שהם – גם הפמוטים בסמליות שלהם וגם בני המשפחה ישמרו על בית יהודי כדת וכדין .
את הפמוטים סבי קיבל מאימו והיא קיבלה את הפמוטים מאימה כחלק ממתנות החתונה אותם מעבירה האם לביתה .
הפמוטים עשויים מנחושת , והם עוברים מדור לדור במשפחה מעל 60 שנה.
כל אחד מקבל את החפץ המשפחתי , דואג לשמור עליו ועל אחזקתו .
נהוג לנקות את הכלי בחול ים ולימון , כך הכלי מבריק בכל ימות השנה .
בכל פעם שמתקיים חג/אזכרה /מועד / יום טוב נוהגים להדליק פמוטים אלו מתוך אמונה כי רוחם של גדולי המשפחה שרויה ונמצאת עימנו .
כל דור מבקש את הפמוטים מהדור הקודם וסבתא אחראית להחליט למי יעברו הפמוטים בדור הבא .
בדרך כלל נהוג במשפחה לתת את הפמוטים לבת כסמל לאותה מסורת שהבנות היו מקבלות "נדוניה " – צידה לדרך לקראת החיים החדשים .
הפמוטים יותר מכל בעלי סמליות של בית יהודי ולכן אמא של סבתא רבה החליטה שאין דבר יותר חשוב להעניק לדורות הבאים מאשר פמוטים , מתוך תקווה שהם – גם הפמוטים בסמליות שלהם וגם בני המשפחה ישמרו על בית יהודי כדת וכדין .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה